ליידי קלמנטינה האוורדן | 1822-1865 Lady Clementina Hawarden

Eti Namir
19 במרץ
זמן קריאה 2 דקות

מדיום הצילום, מראשיתו, עוצב והוכתב בעיקר דרך נקודת מבט גברית. נשים פעלו בו כבר מתחילת דרכו, אך נדחקו לשוליים של ההיסטוריה וזכו להכרה מצומצמת יותר על רקע תכתיבים חברתיים ומגדריים של התקופה.

ליידי קלמנטינה האוורדן היא אחת מהן.

בניגוד למגמות תיעודיות של התקופה, עבודתה התמקדה כמעט לחלוטין במרחב הביתי. לאחר שעברה ללונדון בשנת 1859, הקימה סטודיו בביתה שבדרום קנזינגטון - חלל שבו נוצרו מרבית עבודותיה. הקומה הראשונה של הבית עברה התאמה ייעודית: רהיטים הוסרו והחלל עוצב מחדש לצורך בניית סט צילום. בתוך מרחב זה יצרה צילומים מבוימים בעלי אופי תיאטרלי.

מרבית התצלומים מציגים את בנותיה איזבלה גרייס, קלמנטינה ופלורנס אליזבת החוזרות ומופיעות בגוף העבודה. האוורדן השתמשה במראות ליצירת כפילויות והכפלות של הגוף ובאור שמש טבעי כמקור תאורה מרכזי. היא עבדה בטכניקת קולודיון רטוב על לוחות זכוכית והדפיסה בעצמה הדפסי אלבומין, תהליכים ארוכים וחומריים שדרשו שליטה מלאה בשלבי עבודה רבים.

האוורדן הציגה לראשונה בתערוכה השנתית של Photographic Society of London ועבודתה זכתה לשבחים על איכותה האמנותית. היא השתתפה ביריד לגיוס כספים עבור בית הספר המלכותי לאמנות לנשים, שבו פעלה כצלמת וצילמה מבקרים במקום, ביניהם גם Lewis Carroll, אשר רכש מתצלומיה.

האוורדן נפטרה מדלקת ריאות בשנת 1864, בגיל 42. במהלך שנים ספורות שלפני מותה יצרה למעלה מ- 800 תצלומים. לאחר מותה נשכחה עבודתה במידה רבה ורק במהלך המאה ה-20 שבה ונכנסה לשיח ההיסטורי. כיום תצלומיה נמצאים באוספים מרכזיים, בהם Victoria and Albert Museum ומהווים חלק משמעותי בהבנת התפתחות הצילום המוקדם והמעבר מצילום כתיעוד לצילום כמבנה מבוים.