2_edited.png)
צלמ.ת על צלמ.ת #1 - איליה גלפרין על הצלם רומואלדאס רקאוסקאס | Romualdas Rakauskas
- Ilya Galperin
- 25 במרץ
- זמן קריאה 1 דקות
עודכן: 25 במרץ
אמנים.ות אורחים.ות - כותבים.ות על צלמ.ת מתוך עיסוק מתמשך במדיום הצילום.
הטקסטים נשענים על היכרות עם השדה ומציעים קריאה נוספת לעבודות ותהליכי יצירה.
רומואלדאס רקאוסקאס היה צלם בליטא הסובייטית. הוא היה אוטודידקט והכשרתו התגבשה דרך עבודתו כעיתונאי.
רקאוסקאס עבד בעיקר בצילום שחור לבן, אנלוגי ובהדפסות כסף ג׳לטין מסורתיות, והשתייך לדור צלמים בליטא שביקש לפתח שפה אישית בתוך המגבלות האידאולוגיות של התקופה.
בברית המועצות הצילום, כמו תחומי אמנות אחרים, נדרש לשרת את מנגנון התעמולה ולפעול בתוך הז’אנר שנקרא ריאליזם סוציאליסטי. למרות שמו, ז’אנר זה התרחק מתיאור מציאות ממשית ומטרתו הייתה להציג דימוי אחיד של חיים מאושרים והרמוניים. כתגובת נגד קמו צלמים שביקשו להציג מבט אחר - יומיומי, לא מבוים שלרוב היה גם לא נוח, לעיתים קודר. בין שני הקטבים האלו, רקאוסקאס מפתח עמדה ייחודית: הוא בוחר להתמקד ברובד הפואטי והאופטימי של המציאות הפשוטה, מבלי לאמץ את הקודים האידאולוגיים של התקופה.
פריחה היא אחת הסדרות המרכזיות בעבודתו. במשך עשור (1984- 1974) נדד רקאוסקאס בין כפרים ועיירות ברחבי ליטא, בתקופת פריחת עצי התפוח והדובדבן. בצילומים מופיעים אנשים, בעיקר ילדים וזקנים, בתוך מרחבים רוויים בלובן הבוהק של עצי הפריחה.
הסדרה אינה מציגה אידיליה במובן התעמולתי, אלא מבט מרוכז ברגעים שקטים של קיום בין אדם, עונה ומקום.
טקסט: איליה גלפרין
