אמן יפני, יליד העיר טוקיו, מתגורר בניו יורק. מצלם באמצעות טכניקות צילום מסורתיות כשעיסוק העיקרי בעבודותיו הוא מוטיב הזמן. סוגימוטו מייצר את האמולסיה לפיתוח בעצמו ונחשב לאמן בעל יכולות הדפס משובחות. עבודותיו מורכבות מסדרות צילום להן אחידות ויזואלית וטכניקה זהה ומתכתבות עם הצילום הטיפולוגי. תערוכת יחיד (2018) שהוצגה במוזיאון תל אביב לאמנות, באוצרות רז סמירה, כללה חמש סדרות מרכזיות מתוך עבודותיו לאורך השנים: דיורמות (דגם תלת מימד) של פוחלצים, בובות שעווה של דמויות חשובות בהיסטור

צלם אמריקאי יליד 1948. נולד וגדל בקובה והיגר עם משפחתו לארצות הברית בשנת 1962. אחת הסדרות המזוהות עם עבודתו היא Rooms as Camera Obscura פרויקט שבו חדרים שלמים ובגדלים שונים הופכים למצלמה, קאמרה אובסקורה. בתהליך העבודה מורל בוחר חלל פנימי: חדר בבית מלון, מרחב תצוגה או דירה פרטית ואוטם לחלוטין את מקור האור באמצעות כיסויי פלסטיק שחורים או וילונות כהים. לאחר שהחדר מוחשך, הוא יוצר חריר קטן דרכו חודר אור אל תוך החלל המצולם. הנוף שמחוץ למבנה מוקרן פנימה על קירות החדר ומפעיל את הקסם

אמנית יפנית מהעיר טוקיו, חיה ויוצרת בפריז. צלמת אנלוגית, מצלמת בעיקר טבע דומם ומקפידה להציג את עבודותיה בהדפסים גדולי ממדים, אותם יוצרת בחדר החושך. הסדרה דיוקן של בגדים משומשים כוללת 52 צילומים של בגדים, אותם אספה מתוך המיצג של כריסטיאן בולוטנסקי בתערוכה פזורה שהוצגה ב-1993 בעיר פריז. במיצג, בולוטנסקי פיזר ערמות של בגדים משומשים במרכז החלל כעיסוק בזיכרון קולקטיבי ובמחיקת זהות אישית בעקבות השואה. המבקרים/ות בתערוכה הוזמנו לרכוש שקית נייר ולמלא אותה בבגדים לפי בחירה מתוך המיצג

אמנית, צלמת וכותבת צרפתייה, נודעת בשפה אסתטית סוריאליסטית ובחקירת זהות מגדרית. עבודתה משלבת דיוקן עצמי מבוים, פעולת התחפשות והצבה של הגוף במרחב כשהוא משמש כאובייקט וכמושא שינוי. קאהון יצרה דיוקנאות עצמיים שבהם הציגה זהויות מגדריות מגוונות - מהלך ויצירה פורצת דרך לתקופתה. רוב עבודותיה נעשו בפורמט 35 מ"מ שחור לבן, לעיתים תוך שימוש בטכניקות קולאז' ופרפורמנס מול המצלמה. הדמויות שיצרה מטשטשות גבולות מגדריים ומעוררות תהייה בין אמת לפנטזיה, תוך חקירה מתמשכת של הדימוי העצמי. עבודותיה

לירויד צלם אנגלי אשר החל לצלם כבר בילדותו, בגיל 15, באמצעות מצלמת נקב. את עבודותיו המהפנטות הוא יוצר באמצעות קאמרה אובסקורה גדולה שבנה בתוך הסטודיו שלו. כמה גדולה? למעשה מדובר בקאמרה אובסקורה שגודלה כגודל חדר. הצילום מודפס במקום, על גבי נייר צילום המגיע בגלילים גדולים המאוחסנים בקירור. אין סרט פילם, אין תשלילים, אין סדרת העתקים - כל צילום הוא יחיד ואינו ניתן לשכפול. הדפסות גדולות, מטר ומעלה, וכך הן מוצגות, מאפשרות לצופה להתמוגג מאיכות הצילום ולפגוש מקרוב את הדמויות אותן הוא ב

סהר יוצרת סדרות צילומיות שחלקן נמשכות לאורך שנים. מלבד הסדרה המופלאה אשלון ביוטי 2010 , כל עבודותיה צולמו באמצעות מצלמה אנלוגית, צילום בפילם. במשך שנים תעדה את שולי החברה הישראלית ודמויות מחיי הלילה של תל אביב (סדרת בינגו הנסיכה 1998 ) וזאת לצד סדרות נוספות בהן עסקה בצילום נוף, דיוקנאות משפחתיים וטבע דומם. בסדרה אשמורות מצלמת סהר נופים בשעות לילה תוך כדי שימוש בחשיפה ארוכה, השמיים מתבהרים במהלך החשיפה והצילומים מקבלים מראה רך וציורי. בחלק מהצילומים סהר משנה את זום העדשה תוך

צלמת, אמנית ופעילה חברתית. ילידת איטליה, היגרה עם משפחתה לארצות הברית ובסופו של דבר למקסיקו, שם הפכה לדמות מרכזית בסצנת הצילום והאמנות המקומית בשנות ה- 20 וה- 30 של המאה ה- 20. מודוטי יצרה את רוב צילומיה בפילם שחור לבן ולרב באמצעות מצלמות פורמט בינוני, שהעניקו לדימויים עומק ועוצמה כמעט פיסולית. שיתוף הפעולה שלה עם הצלם אדוארד ווסטון היה נקודת ציון משמעותית בקריירה שלה. השניים עבדו יחד במקסיקו בין השנים 1923 ל- 1926 וחלקו את אהבתם למקום. העבודות שלה מאופיינות ברגישות גבוהה ובי

צלמת פולנייה פורצת דרך, שהקדישה את חייה ליצירה עוצרת נשימה, שנפרשה על פני למעלה משלושה עשורים. Sociological Record הוא פרויקט רחב היקף, שבו תיעדה יותר ממאה עיירות וכפרים ברחבי פולין, ואת התושבים החיים בהם בתוך המרחב הביתי שלהם. הפרויקט כולל כ־20,000 צילומים, המהווים עדות חיה לחייהם של תושבי הארץ. מרכז הסדרה מצולמים האנשים עצמם בתוך בתיהם, מוקפים בחפציהם, כשהם בוהים לעבר המצלמה. הדמויות מבוימות בתוך פריים מוקפד, כאשר הבית מתפקד כבמה והן למעשה השחקנים הראשיים בתוכה. רידט עבדה