2_edited.png)
צלמ.ת על צלמ.ת #2 - דניאל ליברמן על אלינה ברות׳רוס | Elina Brotherus
- Danielle Liberman
- 16 באפר׳
- זמן קריאה 2 דקות
אמנים.ות אורחים.ות - כותבים.ות על צלמ.ת מתוך עיסוק מתמשך במדיום הצילום.
הטקסטים נשענים על היכרות עם השדה ומציעים קריאה נוספת לעבודות ותהליכי יצירה.
אלינה ברות׳רוס (1972) אמנית פינית הפועלת בצילום ובווידאו. היא למדה צילום בבית הספר לאמנות ועיצוב בהלסינקי ועבודותיה הוצגו במוזיאונים ובביאנלות ברחבי אירופה. ברות׳רוס עובדת לאורך השנים הן בצילום אנלוגי בפורמט בינוני והן בדיגיטלי ומצלמת את עצמה באמצעות כבל שחרור, תוך שליטה מלאה בבימוי הפריים ובעבודה עם אור טבעי.
בתור “חובבת” של דיוקן עצמי ובעיקר בזירה של הצילום, קשה לי שלא להודות באהבתי הגדולה לאמנית הפינית אלינה ברות׳רוס. מתוך הזדהות, משיכה וכמיהה, בחרתי להביא למרחב הווירטואלי את אחת האמניות האהובות עליי.
ברות׳רוס היא אמנית עכשווית בולטת, הפועלת בזירה של דיוקן עצמי ונעה בין מבט אישי אוטוביוגרפי לבין מסורת האמנות הקלאסית, תוך שימוש בעצמה כמודל וכסובייקט מרכזי. הדימויים שלה שקטים ומדויקים ודרכם היא חוקרת את היחסים בין אדם לנוף, בין גוף למרחב ובין ייצוג למציאות. לעיתים נדמה כי הנוכחות שלה בתוך הפריים אינה רק נוכחות פיזית, אלא גם אמצעי למדידה של מרחב, זמן ותודעה - בין אם זה בצילומים הקרובים ובין אם הרחוקים מן הסובייקט.
בעבודותיה האחרונות מחפשת ברות'רוס אחר דרך חדשה לגשת לפורטרט העצמי (אחרי למעלה מ - 20 שנות עשייה), וחוזרת להוראות כתובות של אמנות פרפורמטיבית, כמו ה - event scores של תנועת Fluxus. היא מציבה את עצמה בסיטואציות שמטשטשות את הגבול בין תיעוד לדמיון. דרך פעולות פשוטות לכאורה, היא בוחנת את האפשרות של פעולה אמנותית כמשחק, ניסוי או הצעה פתוחה ולא רק כתוצאה סופית.
בראיון שנערך איתה ב - Louisiana Channel בשנת 2020, היא מספרת שהתנועה בעבודתה נובעת משני מוטיבים מרכזיים: “מה אם?” ו- “למה לא?”. שאלות אלו אינן רק נקודת מוצא רעיונית, אלא מנוע לעשייה - הן פותחות מרחב של אפשרויות, מאפשרות חריגה מהיגיון יומיומי ומזמינות את הצופה להשתהות, לדמיין ולהטיל ספק. במובן זה, העבודות שלה אינן רק דיוקנאות עצמיים, אלא גם הזמנה עדינה להשתתפות מחשבתית ורגשית.
טקסט: דניאל ליברמן
