קלאודיה אנדוז׳ר | Claudia Andujar - סדרת הצילום Marcados

Eti Namir
לפני 3 ימים
זמן קריאה 2 דקות

עודכן: לפני יומיים (2)

ילידת 1931, מאז תחילת שנות השבעים הקדישה את עבודתה לתיעוד ומאבק למען בני שבט Yanomami החיים באזור האמזונס שבגבול ברזיל ונצואלה. עבור אנדוז׳ר המצלמה הינה כלי פעולה חברתי ופוליטי, אמצעי להעניק נראות לקהילה שחייה ואדמותיה עמדו תחת איום מתמשך בעקבות חדירת כורי זהב, מחלות ותהליכי השתלטות על שטחי המחיה שלה.

אנדוז׳ר חיה כמעט עשור במדינת רוראימה שבצפון ברזיל, בקרב בני השבט. שם נוצר הקשר העמוק שהפך את הצילום לחלק ממאבק רחב יותר להגנה על חייהם, תרבותם ואדמותיהם.

הסדרה Marcados / מסומנים נוצרה בתחילת שנות השמונים במסגרת מבצע חיסונים רחב היקף שנערך בקרב בני השבט לאחר שמחלות שהובאו מבחוץ החלו להתפשט בקהילה. אנדוז׳ר הייתה מעורבת במשלחות הסיוע הרפואיות ולקחה חלק בתיעוד שנועד לאפשר את ניהול המבצע. כיוון שבאותה תקופה בני הקהילה זיהו זה את זה בעיקר באמצעות קשרי משפחה ולא באמצעות שמות פרטיים קבועים, נדרש סימון זמני שיאפשר מעקב אחר הטיפול הרפואי. לשם כך, צולמו כל אחד ואחת מבני ובנות השבט עם מספר זיהוי אישי.

נשים, גברים וילדים עם לוח קטן ממוספר. כך נוצרה סדרת דיוקנאות טעונה החושפת את הפרדוקס שבפעולת התיעוד. הצילום משמש כאן כחלק ממנגנון הרישום, אך בו בזמן גם מערער עליו. הוא משיב למצולמים את פניהם ואת מבטם ומחזיר לאדם את מה שהמספר למעשה מצמצם. מחד זהו חלק ממערכת המבקשת לספור, למיין ולזהות. מאידך, המבט הישיר של המצולמים אל המצלמה מסרב להיטמע במנגנון. המספרים מסמנים גוף בתוך מערכת, אך הפנים שמאחוריהם עומדות מולה.

המספרים נועדו לזיהוי רפואי זמני, אך בתוך הדימוי הם מקבלים משמעות רחבה יותר - עדות למפגש טעון בין שתי מערכות: התרבות הילידית של האמזונס והמערכת המודרנית המבקשת למדוד, לקטלג ולנהל אותה.

הסדרה זכתה להכרה רחבה והוצגה במוזיאונים שונים בעולם. עבודות מתוכה נרכשו לאוסף הצילום של Museum of Modern Art בניו יורק והוצגו בו לאורך השנים במסגרת תערוכות שונות מן האוסף.