2_edited.png)
מבט על צילום בביאנלה | ונציה 2026
- Eti Namir
- 23 ביולי
- זמן קריאה 3 דקות
עודכן: 24 ביולי
מדי שנתיים הופכת ונציה לאחד ממוקדי האמנות החשובים בעולם. לצד התערוכה המרכזית והביתנים הלאומיים, המוצגים באתרי הביאנלה: Arsenale ו- Giardini, עשרות תערוכות נוספות נפרשות ברחבי העיר. מוזיאונים, ארמונות וחללי תצוגה הופכים לחלק בלתי נפרד מהביאנלה ומרחיבים את השיח שמציעה התערוכה המרכזית. עבורי, התערוכות הפזורות בין רחובותיה של ונציה היו לב הביקור.
כמי שחיה ונושמת את מדיום הצילום, המבט שלי נע באופן טבעי אל העבודות המבוססות עליו. לא חיפשתי תערוכות צילום, אלא עבודות שבהן המדיום הופיע בדרכים שונות – כחומר גלם, כארכיון, כצילום מטופל, כאמצעי לבחינת ההיסטוריה של המדיום וכחלק מתרבות הדימויים העכשווית.
חמש העבודות שלפניכם.ן הוצגו בתערוכה המרכזית ובשלוש תערוכות נוספות ברחבי ונציה. כל אחת מהן עושה שימוש אחר בצילום ויחד הן חושפות את רוחב היריעה של המדיום.
Raed Yassin
התערוכה המרכזית | Arsenale
אחד מגופי העבודות הראשונים שעצרו אותי בתערוכה המרכזית היה זה של האמן הלבנוני Raed Yassin. במשך שנים עוסק יסין בזיכרון, היסטוריה וזהות, תוך שימוש בארכיונים, תצלומים משפחתיים וחומרים מן התרבות הפופולרית הערבית. בביאנלה הוצגה בין היתר סדרת הצילומים Warhol of Arabia, שצמחה מתוך ביקורו המתועד של אנדי וורהול Andy Warhol בכווית בשנת 1977. יסין יוצא מן התיעוד ההיסטורי הקיים ומשתמש בו כחומר גלם ליצירת דימויים חדשים. הצילום משמש כאן כחומר שממנו ניתן לבנות מחדש זיכרון ונרטיבים תרבותיים.
Alan Phelan
התערוכה המרכזית | Arsenale
בתערוכה המרכזית הוצגו גם עבודותיו של האמן האירי Alan Phelan, העוסק בשנים האחרונות בתהליך ה- Joly Screen – אחת משיטות הצילום הצבעוני הראשונות, שפותחה בשנת 1894. התהליך, שפותח בידי הפיזיקאי האירי ג'ון ג'ולי, מבוסס על שתי שכבות: תצלום שחור-לבן ומעליו מסך שקוף המודפס בפסים דקיקים בצבעי אדום, ירוק וכחול (RGB). כאשר האור עובר דרך שכבת הצבע, נוצרת לעין תחושת צבע, מבלי שנעשה שימוש בתהליך צילום צבעוני כימי. באמצעות שיטה זו יוצר פלן עבודות המשלבות מקורות מן ההיסטוריה של האמנות וצילום עכשווי. העבודות הוצגו כקופסאות אור קטנות המעניקות לדימויים נוכחות פיסולית ומדגישות את חומריותו של הצילום. במקום להתייחס לטכנולוגיה כאל פרק נשכח בתולדות המדיום, פלן משתמש בה כדי להציע קריאה מחודשת באחת מנקודות המפנה של הצילום הצבעוני.
Lorna Simpson
Third Person | Punta della Dogana
ב- Punta della Dogana הוצגה תערוכת היחיד Third Person של האמנית האמריקאית Lorna Simpson, שסקרה את עבודתה מהעשור האחרון. במרכז התערוכה עמד גוף עבודות המבוסס על פרקטיקה של צילום מטופל. סימפסון עושה שימוש בתצלומים היסטוריים, בעיקר מתוך מגזיני Ebony ו- Jet ועליהם היא בונה שכבות נוספות באמצעות קולאז' והתערבויות ידניות. התצלומים נשלפים מן ההקשר המקורי שלהם ומורכבים מחדש לכדי דימויים חדשים. באמצעות פעולת הפירוק וההרכבה משנה סימפסון את משמעותם ומציעה קריאה חדשה.
Paulo Nazareth
Algebra | Punta della Dogana, Pinault Collection
בקומה העליונה של Punta della Dogana הוצגה התערוכה Algebra של האמן הברזילאי Paulo Nazareth, שאיגדה למעלה מעשרים שנות יצירה. אחד מגופי העבודות המרכזיים בתערוכה היה For Sale, סדרת דיוקנאות עצמיים שבה מופיע נזארת כשעל חזהו תלוי שלט קרטון הנושא את הכיתוב "למכירה" (For Sale) בשפות שונות. במקביל הוא עוטה אביזרים מאולתרים - גולגולת של בעל חיים, בד הכרוך כטורבן ואביזרים נוספים ובכך מפנה מבט ביקורתי אל מסורת הצילום האתנוגרפי של המאה ה-19 וראשית המאה ה-20, שבה בני אדם תועדו, סווגו והוצגו כמושאי מחקר. באמצעות מהלך זה, נזארת מערער על מסורת הצילום האתנוגרפי ועל האופן שבו בני אדם יוצגו באמצעותה לאורך השנים.
