2_edited.png)
צלמ.ת על צלמ.ת #5 - דניאל ליברמן על וירג'יניה אולדואיני | Virginia Oldoini
- Danielle Liberman
- לפני 4 ימים
- זמן קריאה 2 דקות
אמנים.ות אורחים.ות - כותבים.ות על צלמ.ת מתוך עיסוק מתמשך במדיום הצילום.
הטקסטים נשענים על היכרות עם השדה ומציעים קריאה נוספת לעבודות ותהליכי יצירה.
וירג'יניה אולדואיני (1837-1899), הידועה כרוזנת מקסטיליונה, הייתה אצילה איטלקייה שפעלה בפריז של אמצע המאה ה-19. בין השנים 1856-1895 יצרה יחד עם הצלם פייר לואי פירסון מאות תצלומים מבוימים, הנחשבים כיום לאחד מגופי העבודה החלוציים והייחודיים בתולדות הדיוקן העצמי המצולם.
לא מעט צלמים וצלמות מכירים את וירג'יניה אולדואיני ויש לומר - בצדק.
היא נחשבת לאחת הדמויות הראשונות שעשו שימוש עקבי ומודע בדיוקן עצמי כאמצעי לבניית זהות באמצעות צילום. אולדואיני חיה במאה ה- 19 ונחשבה לאחת הנשים היפות ביותר בתקופתה. היא הייתה מודעת מאוד למבטים שהופנו אליה והקצינה זאת דרך לבוש: שמלות מפוארות, תלבושות ראוותניות ותכשיטים יקרים. היא גם נודעה בזכות הקשר הרומנטי שלה עם נפוליאון השלישי - פרט שחיזק את הנראות הציבורית שלה, אך לא הגדיר את פועלה.
את הדימוי המוקפד היא לקחה צעד אחד קדימה. היא החלה לעבוד עם הצלם פייר-לואי פירסון, אך להבדיל מדוגמניות רבות, לא הסתפקה בלהיות מצולמת. הייתה לה דעה ועמדה ברורה. היא הגיעה לסטודיו עם רעיונות מורכבים ומפורטים: כיווני אור, קומפוזיציות, לבוש ומיקום הצלם ביחס לפריים. כשהתוצאה לא סיפקה אותה, היא לא היססה להתערב, להזיז ולכוון. הצילום, מבחינתה, לא היה אמצעי תיעוד, אלא פעולה ייחודית ומתמשכת של בניית זהות.
אבל מעבר לשליטה בפרטים הטכניים, אולדואיני השתמשה בצילום ככלי לבניית זהות. היא החליפה דמויות, לבשה תפקידים שונים, מאצילה זוהרת ועד דמות מסתורית ולעיתים אף מאיימת. בחלק מהתצלומים בחרה להסתיר את פניה, להתמקד בפרטים מסוימים בגוף או להשתמש במראות - מהלך שמערער את הציפייה לדיוקן "שלם" ומעלה שאלות על נוכחות והיעדר.
השליטה הזו בדימוי לא נשארה רק בגבולות הסטודיו. כאשר בעלה לשעבר ביקש משמורת על בנם, הוא השתמש בסגנון הלבוש הראוותני שלה כהוכחה לאימהות "לא ראויה". אולדואיני, שהכוח שלה היה בדימוי, בחרה לא לענות במילים אלא בתמונה: היא שלחה לו צילום שלה, לבושה בבגדים מפוארים, עטויה תכשיטים, במבט ישיר ולוחמני וסכין בידה. הדימוי, כמו בעבודותיה, הפך לכלי תגובה, עמדה ואמירה.
דרך הצילומים היא בנתה שפה שמעלה שאלות רלוונטיות עד היום: על נשיות, כוח וייצוג. מה קורה כאשר אישה אינה מסתפקת בלהיות נושא לצילום, אלא שותפה פעילה ביצירת הדימוי של עצמה?
לאורך כארבעה עשורים יצרה למעלה מ-700 צילומים בשיתוף הצלם פייר-לואי פירסון, שהפכו למעין יומן חזותי מתמשך, מבוים ומודע לעצמו.
טקסט: דניאל ליברמן
